#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. א האם מותר לחפור ולחטוט בורות של יחיד או של רבים, כשצריכים להם וכשאין צריכין להם? [ומה רבתה המשנה עושין כל צרכי רבים?] </p><p dir='rtl'>והאם מותר לכנוס מים לתוכן?	של יחיד מותר לחטוט אם זה צורך המועד ולחפור אסור אפ' אם צריך. של רבים לחטוט מותר אפ' אם אינו צריך ולחפור מותר רק אם צריך. [וזה רבתה המשנה עושין כל צרכי רבים]</p><p dir='rtl'>לכנוס מים לעולם מותר אפ' ליחיד כשאינו צריך.	מועד קטן ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. ב רמז לציון קברות מהתורה מנין (5 מהתורה 4 מהנביאים)?	ר&quot;ש בן פזי &quot;וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון&quot;. </p><p dir='rtl'>רבי אבהו אמר מהכא &quot;וטמא <u>טמא</u> יקרא&quot; טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש וכן אמר רבי עוזיאל בר בריה דרבי עוזיאל רבה. </p><p dir='rtl'>אביי אמר &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot;. </p><p dir='rtl'>רב פפא אמר &quot;ואמר סלו סלו פנו דרך&quot;. </p><p dir='rtl'>רב חיננא אמר &quot;הרימו מכשול מדרך עמי&quot;. </p><p dir='rtl'>ר' יהושע בריה דרב אידי אמר &quot;הודעת להם את הדרך ילכו בה&quot;. </p><p dir='rtl'>מר זוטרא אמר &quot;והזרתם את בני ישראל מטומאתם&quot;. </p><p dir='rtl'>רב אשי אמר &quot;ושמרתם את משמרתי&quot; עשו משמרת למשמרתי. </p><p dir='rtl'>רבינא אמר &quot;ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;.	מועד קטן ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: א 'תנו רבנן אין מציינין לא על <u>כזית מן המת</u> ולא על עצם כשעורה ולא על דבר שאינו מטמא באהל אבל מציינין על השדרה ועל הגולגולת על רוב בנין ועל רוב מנין המת. ואין מציינין על הוודאות אבל מציינין על הספיקות ואלו הן הספיקות <u>סככות ופרעות ובית הפרס</u> ואין מעמידין ציון במקום טומאה שלא להפסיד את הטהרות ואין מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד את ארץ ישראל' פרש!</p>	<p dir='rtl'>כזית מן המת מצומצם אף שמטמא באהל כיון שמתמעט עדיף שישרפו תרומה וקדשים לפי שעה ולא ישרפו לעולם. {ובירושלמי משמע שלעולם אין מצינים על בשר שמא יתמעט.}</p><p dir='rtl'>סככות - אילן המסך על הארץ. פרעות - אבנים פרועות היוצאות מן הגדר. בית הפרס - שדה שאבד בה קבר אבל שדה שנחרש בה קבר אינה מטמאה באהל ואין מציינין אותה.</p>	מועד קטן ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: ב המוצא שדה מצוינת ואינו יודע אם זה שדה שאבד בה קבר או שנחרש בה קבר מה דינה?	אם יש בה אילנות בידוע שנחרשה {וסומנה אחר שאבד הקבר&nbsp;&nbsp;קודם שנחרשה} ודוקא בעומדים על הגבולין דאם לא חישינן שמא הקבר האבוד בחוץ, ולל&quot;ק דוקא במסובכין דאם לא חישינן שמא הטומאה בפנים ואב&quot;א כיון שאין מרחיקין את הציון מהטומאה לא חישינן. ואם לא, חישינן שזה שדה שאבד בה קבר.</p><p dir='rtl'>ר' יהודה אומר שלעולם חישינן עד שיהיה שם זקן או תלמיד. [אביי דייק מכאן שצורבא מרבנן שנמצא בעיר כל דברי העיר מוטלים עליו.]	מועד קטן ה:		
